מגדל חב' לביטוח בע"מ נ' איילון חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

כללי

1.בתביעתה עותרת חב' הביטוח "מגדל" לחייב את חב' הביטוח "איילון" להשתתף בתשלומי ביטוח, מכח דיני "כפל ביטוח". ביסוד התביעה עומדת הטענה, כי שתי המבטחות ביטחו את הארוע הביטוחי שארע ביום 3.3.2009: פריצה וגניבת מלאי (אבקת חלב) של "תנובה", ממחסני קירור "שלדג". אין חולק כי התובעת ביטחה את חב' "תנובה" כנגד הסיכון הנ"ל. על כן שילמה למבוטחת תשלומי ביטוח בגין נזקה. לפי הנטען, הנתבעת מצידה ביטחה את חב' שלדג – אשר סיפקה לתנובה את שירותי האחסון – וזאת כנגד אותו סיכון שהתממש. על כן, לפי הנטען, על הנתבעת לחלוק עם התובעת את נטל התשלום, כפי חלקה היחסי.

2.הנתבעת טענה כי מגדל ויתרה על זכות ההשתתפות בתניה חוזית המופיעה בפוליסה שהוציאה לתנובה. הנתבעת טענה כי כלל לא ביטחה את המלאי של תנובה במחסני שלדג, אלא בסכום של 50,000$, המהווה "רובד שני" לביטוח המלאי; סכום זה שולם על ידה למבוטחת. לפי הנטען, אין לפנינו מקרה של "כפל ביטוח" כלל ועיקר.

3.במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהיר מר אהרון מילר, רכז תביעות רכוש, והוגשה חוות דעת שמאית (השמאי דוד מאירוביץ מטעם "שמביט"), להערכת היקף הנזק. מטעם הנתבעת הצהירו מר דב דביר, עוזר מנהל אגף ביטוח כללי לנושאי חיתום, וכן מר גיל אובניש – מנהל חב' "שלדג מחסני קרור בע"מ", וכן של חב' "רהיטי אובניש שלום בע"מ (חב' האם). העדים נחקרו בפני. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב.

דיון: האם לפנינו כפל ביטוח?

4.השאלה אם לפנינו מקרה של כפל ביטוח תחתך על-פי תחולת הפוליסות על הארוע הביטוחי. אין חולק כי התובעת ביטחה את "תנובה" מפני הסיכון שהתממש. אשר לנתבעת – הפוליסה הרלבנטית היא פוליסת "הכל בה לעסקים", שתקופתה מיום 1.7.2008 ועד יום 30.6.2009 (נספח 1 בתיק מוצגי ההגנה). פוליסה זו הוצאה ע"י הנתבעת לטובת "רהיטי איכות אובניש שלום בע"מ", ואולם יש לראות גם את חב' "שלדג" כמבוטחת לפי הפוליסה. ראשית, בהצעת הביטוח נרשם שהמציע הוא "(שלדג) רהיטי איכות בע"מ" (נספח 5 בתיק מוצגי ההגנה). שנית, מר דביר הסביר כי "בפועל חברתנו ביטחה גם את חברת שלדג, המהווה חברת בת של חברת אובניש... עובדה היא כי איילון שילמה את הסך של 50,000$ בשל הגניבה משלדג" (ס' 11.2 לתצהירו).

5.ברשימה לפוליסת "איילון" נרשם כי עיסוק המבוטח הוא "בתי קרור אחסון", ומושא הביטוח הוא מלאי בערך של 30,000,000 ₪. מופיע תיאור המלאי: "מלאי בבתי קרור כגון: חומרי גלם, בשרים, דגים, ממתקים, עופות, ירקות פירות וכו'". בהמשך מופיע: "מתוך הסך הנ"ל 8,500,000 ₪ בבעלות חב' רבינטקס – מלאי בדים לאפודים". בסעיף סיכוני הפריצה נרשם סכום הביטוח: "לסעיף המלאי עד לסך 3,000,000 ₪". הרשימה, כפשוטה, חלה גם על הארוע הביטוחי דנא. אין חולק כי סיכון הפריצה המבוטח התממש, וכי הסחורה שנגנבה (אבקות חלב של תנובה) היא בגדר "מלאי".

6.הנתבעת טענה כי יש לפרש את הפוליסה שהוציאה באופן המגביל את סכום הביטוח למלאי של תנובה לסך 50,000$ בלבד, וזאת על רקע ההסכם שנכרת בין "תנובה" ל"שלדג", ביום 20.9.2007 (נספח 2 בתיק מוצגי הנתבעת). בהסכם זה נרשם: "שלדג תבטח על חשבונה את עצמה ואת תנובה למקרה נזק בסכום של 50,000$... בלי השתתפות עצמית כלשהי – בגין כל חוסר ו/או נזק שייגרם למוצרים... הסכום האמור מהווה ביטוח עודף מעבר לסכום הביטוח בו תשופה תנובה (אם תשופה) על ידי מבטחיה" (ס' 7.2 להסכם). הסכם זה נכרת בספטמבר 2007, בטרם חודשה הפוליסה של "איילון". למרות זאת, ההסכם לא התבטא בפוליסה. אין בפוליסה כל איזכור לצמצום סכום הביטוח של שלדג אצל הנתבעת. מר דביר, עד הנתבעת, לא טיפל בחידוש הפוליסה (ר' עדותו בפ' ע' 10 ש' 23-22, ע' 11 ש' 17-16). החתמת שטיפלה בענין, גב' ענת ערבה, לא זומנה להעיד. לא הוצגה כל אסמכתא לתמיכה בטענה כי הנתבעת התחשבה בהסכם הנ"ל, והפחיתה את סכום הביטוח בהתאם.

7.יושם אל לב כי הפוליסה דנא מהווה חידוש של פוליסה קודמת (ר' הצעת ביטוח מיום 5.2.2004, נספח 5 בתיק מוצגי הנתבעת, ועדותו של מר דביר בפ' ע' 11 ש' 30-29). הנתבעת לא הצביעה על מהלכי החיתום שעשתה לקראת חידוש הפוליסה. גם אם היתה מודעת להסכם בין תנובה לשלדג, עובדה היא כי סכום הביטוח הנקוב בפוליסה לא צומצם ל- 50,000$, בהתייחס למלאי של תנובה.

8.המבוטחת ("שלדג") שילמה לנתבעת פרמיות לפי סכום הביטוח הנקוב בפוליסה. מר דביר אישר כי סכום הביטוח למלאי הוא 3,000,000 ₪; הפרמיה העמדה על 10,100 ₪, כנגזרת של סכום זה ( ר' עדותו בפ' ע' 11 ש' 22-18). הנתבעת טענה כי לו נדרשה לבטח את מלאי תנובה מעל 50,000$, היה דורשת פרמיה גבוהה יותר (ס' 18.1 לסיכומיה). טענה זו נטענה בעלמא, ללא הוכחה. לא הוגשה חוות דעת חיתומית. לא הוצגה כל אסמכתא לתיאור מהלך החיתום בטרם חידוש הפוליסה דנא. הנתבעת אף לא הציגה אישור קיום ביטוח שקיבלה מהמבוטח (ר' עדותו של מר אובניש לפיה סיפק לנתבעת אישור, פ' ע' 20 ש' 10-4). חסרים ראייתיים אלה פועלים כנגד הנתבעת.

9.הנה כי כן, אף כי המבוטחת (שלדג) הסכימה עם צד שלישי (תנובה) כי תבטח את מלאי הצד השלישי בסכום של 50,000$ בלבד (לפי ההסכם מספטמבר 2007), הרי שהסכם זה לא בא לידי ביטוי בפוליסה שהוציאה הנתבעת. בפוליסה מופיע סכום ביטוח בהיקפו המלא (3,000,000 ₪). המבטחת קיבלה פרמיות בהתאם לסכום זה.

10.הנתבעת הציגה את מכתבו של מר גיל אובניש מיום 27.4.2009, בו אישר כי "סכום הביטוח עבור המלאי בפוליסת הביטוח ע"ש רהיטי אובניש בע"מ... אינו כולל מלאי בבעלות תנובה למעט סך של 50,000 דולר בהתאם לתנאי הסכם האחסון החתום בין שלדג לבין תנובה" (נספח 3 בתיק מוצגי הנתבעת). ואולם, מכתב זה נכתב בדיעבד, לאחר קרות הארוע הביטוחי, ולשם הדיפת תביעת התובעת (ר' עדותו של מר אובניש: "בעקבות המקרה הייתי צריך לתת הבהרה"; פ' ע' 19 ש' 16). כמבוטחת של התובעת, יש גם לשלדג אינטרס להדוף את התביעה דנא. מר אובניש הודה כי חתם על הסכמה לויתור ושחרור הנתבעת, וכי היה ותידרש לשלם מעבר למה ששילמה, יאלץ לשפותה עד לתקרת הסכום שהתקבל (עדותו בפ' ע' 22 ש' 8-3).

11.הנתבעת טענה כי יש להבין את סכום הביטוח הנקוב בפוליסה כמתייחס אל כל המלאי המאוחסן במחסני המבוטחות, הן עבור תנובה והן עבור חברות אחרות (ס' 18.1 לסיכומיה). ואולם, העובדה כי הפוליסה מכסה מלאי נוסף, אין פירושו כי סכום הביטוח ביחס למלאי של תנובה צומצם, כביכול. בפוליסה אין זכר לצמצום כזה. הסכום 50,000$ כלל לא מופיעה בה. יושם אל לב כי ביחס לגורם אחר, רבינטקס, מופיע בפוליסה רישום מפורש המייחד לו סכום ביטוח ייחודי. לעומת זאת, תנובה כלל אינה מוזכרת בפוליסה; ללמד כי לא הוחרגה מן ההסדר הכולל.

12.הנתבעת טענה כי התובעת ויתרה על זכות השתתפות, וזאת בסעיף ו'(ב) בפרק "תנאים והתנאות" בפוליסה שהוציאה ל"תנובה", שם נרשם כדלקמן (תחת הכותרת: "ויתור על תחלוף וקדימות"):

"היה והמבוטח [תנובה] התחייב בכתב, לפני קרות מקרה הביטוח, כי הביטוח הנערך על ידו יהיה קודם לביטוח אחר כלשהו, אזי תחשב פוליסה זו כקודמת לביטוח האחר כאמור והמבטח מוותר על כל דרישה או טענה בדבר שיתוף הביטוח האחר כאמור".

13.תניה זו לא הוספה אגב הסכם מסוים בין המבוטחת (תנובה) לצד שלישי, אלא נרשמה בג'קט הפוליסה של התובעת על דרך הכלל, כהסכמה הצופה פני עתיד. בכך נתנה התובעת לתנובה "אור ירוק", להסכים כי הביטוח שערכה יקדם לכל ביטוח אחר. אך בפועל, הסכמה פוטנציאלית זו לא התממשה. אמנם, תנובה הסכימה בהסכם עם שלדג כי שלדג תבטח את המלאי אך ב"סכום העודף", אך הסכם זה לא הופנם בפוליסה שהוציאה הנתבעת. בפועל, הנתבעת ביטחה את המלאי של תנובה המאוחסן אצל שלדג במלוא ההיקף, וקיבלה פרמיות בהתאם לסכום המלא.

14.דין "כפל ביטוח" יחול מקום בו "בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות" (סעיף 59(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981; ור' למשל: רע"א 1322/10 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, מיום 16.4.2012, בס' 8 לפסק-דינו של כב' המשנה לנשיא א' ריבלין). זהו המקרה כאן. במקרה דנא, נמצאו שתי פוליסות החלות על אותו ארוע ביטוחי: הפוליסה של התובעת והפוליסה של הנתבעת. מעת שנמצא כי פוליסת איילון חלה על הארוע, אין הצדקה לפטור אותה מהשתתפות; והרי קיבלה פרמיות על מנת לשאת בנטל התשלום. למען הסדר הטוב יוער, כי הערת שמאי התובעת בענין זה, לפיה "אין מקום להגשת תביעת שיבוב/השתתפות" (ר' בחוות דעת "שמביט", נספח לכתב התביעה), היא בבחינת המלצה גרידא. אין בה כדי לחייב בפן המשפטי.

15.אשר לסכום ההשתתפות: סעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח קובע כי "המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח". בפוליסת "מגדל", גבול האחריות הביטוחית הוא 1,750,000 ₪ (ר' הרשימה שצורפה כנספח א' לכתב התביעה, בסעיף "הרחבת פריצה"). גבול האחריות של "איילון" הוא 3,000,000 ₪. היחס בין חברות הביטוח הוא: 36.842% ל"מגדל", ו- 63.158% ל"איילון". התובעת (מגדל) שילמה למבוטחת תגמולי ביטוח בסך 1,108,988 ₪, וזאת ביום 13.8.2009 ובהתאם לחוות דעת שמאי (ר' ס' 6 לתצהירו של מר מילר, וכן נספח ג' לתצהירו – שטר קבלה וסילוקין). על כן, על הנתבעת (איילון) לשלם למגדל 700,414.64 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 13.8.2009 ועד לתשלום בפועל.

16.אין מקום לחייב את הנתבעת להשתתף בהוצאות השמאי מטעם התובעת, שאינן חלק מ"כפל הביטוח", והיו מוצאות על ידה מניה וביה.